עקרון הנר

עקרון הנר

שריפת הנרות שאנו רואים אינה שריפה של מוצקי פרפין, אלא מתקן ההצתה מצית את פתיל הכותנה, והחום המשתחרר גורם למוצקי הפרפין להמיס, להתאדות מחדש וליצור אדי פרפין, שהוא דליק.

כאשר הנר דולק, הלהבה הבוערת בתחילה קטנה והולכת ונעשית גדולה יותר, והלהבה מחולקת לשלוש שכבות (להבה חיצונית, להבה פנימית וליבה של להבה). ליבת הלהבה היא בעיקר אדי נרות עם הטמפרטורה הנמוכה ביותר; שעוות הפרפין של הלהבה הפנימית אינה נשרפת במלואה, הטמפרטורה גבוהה יותר מליבת הלהבה, ומכילה חלקיקי פחמן; הלהבה החיצונית נמצאת במגע מלא עם האוויר, הלהבה היא הבהירה ביותר, הבעירה מספקת, והטמפרטורה היא הגבוהה ביותר. לכן, כאשר גפרור משטחים במהירות לתוך הלהבה ומוציאים אותו לאחר כשנייה, החלק של הגפרור הנוגע בלהבה החיצונית הופך ראשון לשחור.

ברגע שבו הנר כבוי, ניתן לראות קווצת עשן לבן. הדלקת עשן לבן זה בגפרור בוער עלולה לגרום לנר להידלק מחדש. לכן, ניתן להוכיח שהעשן הלבן הנפלט הוא המוצק שנוצר מעיבוי של אדי פרפין עם עיבוי. חלקיקים זעירים.

כאשר נר דולק, תוצרי הבעירה הם פחמן דו חמצני ומים. ביטוי כימי: C25H52 בתוספת O2→(להצית) CO2 בתוספת H2O. תופעת השריפה בבקבוק החמצן היא שהלהבה פולטת אור לבן בוהק, פולטת חום, ויש ערפל מים על דופן הבקבוק.

ניסוי הוכחה פשוט:

הדליקו את הנר, כסו את החלק העליון של הנר בכוס קרה ויבשה למשך 5 דקות, ואז הפכו את הכוס במהירות, וגלו שהדופן הפנימית של הכוס מטשטשת ונוצרות טיפות מים, מה שמצביע על כך שהנר נשרף כדי ליצור מים.

הוסיפו כמות קטנה של מי סיד מובהקים לכוס ונערו, ונראה שמי הסיד הבהיר נעשים עכורים, מה שמעיד על כך שהנר נשרף ויוצר פחמן דו חמצני.